חוק הלוואות חוץ בנקאיות
חוק הסדר הלוואות חוץ בנקאיות נחקק בשנת 1993 במטרה להגן על הלווים שלא במסגרת בנקאית. אחד ההיבטים של הגנה זאת, היא הגבלת גובה הריבית המקסימאלית שניתן לגבות בהלוואות אלו. נכון לחודש פברואר 2014, הריבית המקסימאלית עומדת על 21% מסך כל האשראי.
לאחר תיקון לחוק שעבר בפברואר 2014, הורחבה החלת החוק גם על הלוואות שניתנות במסגרות בנקאיות, כולל הלוואות הניתנות על ידי חברות כרטיסי אשראי.
גם ההתייחסות למי שגובה ריבית גבוהה מכפי שקובע החוק עוברת מתיחת פנים, וגביית ריבית שלא כחוק דינה כדין עבירה פלילית שהעונש עליה יהיה 3 שנות מאסר.
הסדרת חוזה בין הלווה והמלווה
נקודה חשובה נוספת שבה מטפל חוק הלוואות חוץ בנקאיות לעסקים ופרטיים – החוק מחייב שכל הסכם בגין קבלת הלוואה
יעשה בכתב. מעמיד ההלוואה מחויב למסור ללווה עותק של החוזה לעיונו לפני החתימה ולאחריה.
הסדרת חוזה כתוב בין הצדדים נועדה להציג את כל הפרטים
המוסכמים בין שני הצדדים כולל פרטים אישיים כגון: שם מלא וכתובת.
בין הפרטים החייבים להופיע בהסכם למתן הלוואה חוץ בנקאית יירשמו:
- סכום ההלוואה
- הסכום שניתן בפועל
- שיעור הריבית
וכן יש לציין אם מדובר בריבית משתנה ומהם הפרמטרים השונים.
שיעור ריבית פיגורים (רבית על פיגור בתשלומי החזר ההלוואה), דרכי פעולה של המלווה במקרה של אי החזרת ההלוואה במועד שנקבע ועוד.
מנגנוני הגנה
כאמור, חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות נחקק במטרה להעמיד מנגנוני הגנה על הלווה ולמסד את התחום של הלוואות חוץ בנקאיות.
חוק זה אינו פוטר את מי שמעוניין בהלוואה מלוודא את אמינות הגופים אליו הוא פונה.
בכל מצב תמיד חשוב לקרוא את החוזה שעליו אתם עומדים לחתום, ובמקרה הצורך אפילו להתייעץ עם בעל מקצוע בתחום כדי להכיר את כל הסעיפים, בעיקר כאשר מדובר בהלוואה גדולה במיוחד.